החלטה בתיק ע"מ 2018/13
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים |
2018-13
15.9.2013 |
|
בפני : סא"ל רונן עצמון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עלאם עפיף יוסף קרם עו"ד זכי כמאל |
: התביעה הצבאית עו"ד סרן רועי בן ארי |
| החלטה | |
ערר זה אין בו ממש.
העורר הואשם בהחזקת נשק ללא היתר המפקד הצבאי, לאחר שבחיפוש בביתו נמצא אקדח, שנגנב שנתיים קודם לכן מתושב ישראל. לאחר שהעורר הכחיש כל קשר לאקדח ולא סיפק שום הסבר להימצאותו בביתו, הוגש נגדו כתב אישום והוא נעצר עד תום ההליכים נגדו.
הסנגור הנכבד ביקש עיון חוזר בשאלת המעצר, לאחר שטען כי לעורר מעמד בכיר ברשות הפלסטינית, והמציא לבית המשפט הודעה - הנחזית להיות מטעם הרשות הפלסטינית - ולפיה יש לעורר היתר להחזיק באקדח שנתפס בביתו. בקשה זו נדונה בפני כב' השופט רס"ן גיורא אלדן בבית המשפט הצבאי שומרון, והוא דחה אותה, מאחר שלא נתן משקל משמעותי להיתר שהוצג בפניו ולטענות ההגנה בעניינו. על כך הוגש הערר שבפניי.
הסנגור הנכבד ניסה לעורר שאלה משפטית עקרונית ומורכבת, בדבר התוקף של היתר לשאת נשק, הניתן לתושב האזור על ידי הרשות הפלסטינית. הוא הרחיב בעניין זה בסיכומיו המפורטים בכתב ובטיעוניו בעל פה. דא עקא, שלא ראיתי צורך לדון בשאלה זו, שכן לא נתתי אמון בטענה, כאילו היה לעורר היתר מטעם הרשות הפלסטינית להחזיק באקדח. באין היתר בר-תוקף - חלה על העורר ההלכה הפסוקה, ולפיה החזקת אקדח בדרך כלל תוביל למעצר עד תום ההליכים.
הסיבות לחוסר האמון בטענות ההגנה הן כדלקמן:
בעת החיפוש בביתו של העורר, נמצא האקדח במחבוא ("בוידעם" כרשום בדוח השוטרים), במסדרון שליד מדרגות, בתוך שקית, כשהוא עטוף בבגדים. אין זו הדרך המקובלת להחזקת אקדח מורשה, הדרוש לאדם לביצוע משימותיו.
בחקירתו המשטרתית טען העורר, כי לא החזיק בשום אמצעי לחימה. לדבריו, עד שנת 1998 עבד בביטחון המסכל ובמסגרת עבודתו החזיק בקלצ'ניקוב ובאקדח שהיו שייכים לרשות, אך לאחר סיום העבודה ברשות נהג להחזיר את כלי הנשק לרשות ביריחו. כשנשאל העורר על האקדח שנמצא ב"בוידעם" שבו מוחזק גם אוכל וריהוט השיב: "כוחות הביטחון יכולים להגיד מה שהם רוצים, אני לא מחזיק בשום אמל"ח". לאחר מכן אמר "אם באמת כוחות הצבא מצאו אקדח בביתי, אני לא יודע מזה, ואני חושב שמישהו הניח את האקדח בביתי כדי שיעשה לי בעיות". לדבריו, אין לאיש גישה לביתו ואין לו אויבים.
מובן שטענות אלה עומדות בסתירה מוחלטת לטענה הכבושה, שהושמעה לראשונה לאחר מעצרו של העורר, ולפיה העורר עדיין ממלא תפקיד בכיר ברשות הפלסטינית, והאקדח מוחזק בביתו ברישיון.
המסמך שהוצג בפניי אינו היתר או רישיון כללי להחזיק בנשק, אלא "הודעה" מפברואר 2012, כי מותר לעורר לשאת אקדח בתוך "שטחי הרשות הלאומית הפלסטינית". אין בהודעה מועד תחילת ההחזקה ואף לא מועד לסיומה. ההודעה כוללת רישום שגוי של סוג האקדח. לפי תרגומו של הסנגור עצמו, רשום בהודעה, שהאקדח הוא מסוג "סמית אנד פאטסון", בעוד שמדובר ביצרן הנשק האמריקני המפורסם "SMITH AND WESSON". קשה להאמין שרשות תוציא רישיון נשק רשמי ובו שגיאה כזו.
למרות שנטען כי העורר נושא תפקיד בכיר באזור מטעם ארגון הפת"ח, לא הוצג מסמך כלשהו שיתמוך בטענה זו.
בנסיבות אלה, כאמור, לא שוכנעתי ולו לכאורה, כי העורר היה בעל רשות להחזיק באקדח שנמצא בביתו. באין היתר להחזקה באקדח קמה חזקת המסוכנות שבדין. בהיעדר הסבר או הצדק סביר להחזקת האקדח, חזקת המסוכנות לא נסתרה. לא הוכחו בפניי נסיבות שיהיה בהן ללמד כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
לכן אני דוחה את ערר ההגנה, והעורר יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.
ניתנה היום, 15 בספטמבר 2013, י"א בתשרי התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|